יהודה דקל
מייסד מוזיאון הרעות
לוחם פלמ"ח, איש התיישבות ומעש, חוקר ומנציח שהפך את זיכרון קרבות נבי־יושע לחזון, ואת החזון למוזיאון חי של מורשת ורעות.
יהודה דקל (1929-2008) היה לוחם פלמ"ח מן הגדוד השלישי בחטיבת יפתח, חבר הכשרת הצופים דפנה וממקימי קיבוץ יראון בגליל. בוגר בית הספר החקלאי מקווה ישראל ומוסמך למדעי החקלאות של האוניברסיטה העברית.
סא"ל (מיל׳), מג"ד שיריון, שימש לאורך השנים בתפקידים שונים ומגוונים במחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית והיה ממקימי חבל לכיש. בשנת 1981 נבחר לכהן כמנכ"ל המחלקה להתיישבות, והוביל את פעולות ההתיישבות החדשה בארץ. במסגרת זו עודד את פיתוח התעשייה והתיירות בהתיישבות והקים מערכת מחקר ופיתוח חקלאיים באזורים השונים.
מהקרב אל מפעל ההנצחה
נפילת חבריו, 12 מחברי הכשרת הצופים דפנה, בקרב על נבי-יושע, דרבנה את יהודה דקל לעסוק במשך שנים בתיעוד תולדות ההכשרה ובחקר הקרב. הוא אסף כל פרט, תמונה ומסמך על קרבות נבי־יושע, ורתם למפעל הזה גם את המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, בה כיהן כיו"ר הוועד המנהל.
בזכות פעילותו הוכרז בניין המשטרה כאתר הנצחה לאומי. בשלב הראשון חיבר את הספר "מצודת כח – רעות תחת אש" ובשלב הבא תכנן והחל לבצע את הקמת מוזיאון הרעות.
המורשת שנשארה
יהודה דקל נפטר בשנת 2008, אך מחקרו, פועלו וספרו שימשו כמסד היסטורי, ספרותי וצבאי להקמת המוזיאון שנחנך בשנת 2014. על חזית המוזיאון נכתב: "מייסודו של יהודה דקל וחבריו" – עדות חיה לכך שהחזון שגיבש במשך שנים הפך למקום ממשי, פעיל ומחנך.
הוקרה ועדות
שמעון פרס מספר על יהודה דקל, על דמותו, על רוח העשייה שלו ועל הדרך שבה חיבר בין חזון, התיישבות, זיכרון ומורשת.
