הקמת המוזיאון
הדרך שבה הפך חזון ההנצחה של יהודה דקל
למוזיאון חי, מעוצב ורב־שכבתי
עמוד זה מציג את תהליך הקמת מוזיאון הרעות — מן היוזמה והתכנון, דרך התפיסה העיצובית והמסרים, ועד לאנשים שלקחו חלק בהקמתו בפועל.
מן החזון אל המוזיאון
הקמת מוזיאון הרעות עברה כמה שלבים במשך כ-13 שנה. התכנון הראשוני יועד למבנה של 45 מ"ר. לאחר כמה שנים הוחלט להגדיל את שטח המבנה, ותוכנן מוזיאון בשטח של כ־100 מ"ר. בשלב מאוחר יותר נקבע שהמוזיאון יהיה בשטח של כ־300 מ"ר, וגם תוכנית זו עברה גלגולים רבים עד לצורתה הסופית כפי שהיא כיום. בשלבים מוקדמים תוכנן שהמוזיאון יוקם בתוך בניין המשטרה, מצודת כ"ח, אך הדבר לא נסתייע, ובמקומו נבנה בניין חדש מן היסוד, מצפון למצודה, לא הרחק מן הקיר שעליו התנפצה התקפת ה-20 באפריל 1948.
"יואב גרפיקה – תכנון וביצוע מוזיאונים" קיבלה פנייה מיו"ר הוועד המנהל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, יהודה דקל ז"ל וממנכ"ל המועצה לשעבר יוסי פלדמן, לתכנן אתר הנצחה ומורשת בצמוד למצודת המשטרה, המשמשת בסיס של משמר הגבול.
עד 2008 התנהלה העבודה תוך שיתוף פעולה עם יהודה דקל, יוזם המוזיאון, שנפטר בטרם עת והמשך הדרך נעשה מתוך מחויבות להגשמת חזונו. יהודה דקל אסף חומרים רבים וייחודיים להצגה במוזיאון, ולפני מותו ביקש שלא לנטוש את המשימה למרות הקשיים — בקשה שנענתה והתגשמה.
התפיסה העיצובית
יואב בן־צור, מעצב המוזיאון
המוזיאון בנוי על בסיס חומרים טבעיים: עץ, אבן וזכוכית. הוא מלווה בתאורה נקודתית על רקע חלל היקפי שחור, שנועד ליצור תחושה אינסופית ולהבליט את המוצגים באווירה קונטרסטית, לצד לבן בתפיסה עיצובית צורנית היוצרת דינמיקה חזותית של התפרצות האור מתוך החושך. מרגע כניסת המבקר לחלל הפנים נחשף מולו ציר הליכה מרכזי אלכסוני, הבנוי משיש לבן בוהק, שמעליו מבנה תקרתי לבן המקביל בצורתו לציר ההליכה. השיש הלבן יוצר קונטרסט עם רצפת עץ כהה המכסה את שטח פנים המוזיאון כולו. החלל השחור ההיקפי יוצר דרמטיזציה צורנית חזקה של ניגוד בין האור והחושך – החיים מול השכול. מערכות התצוגה המוזיאליות ממוקמות בניצב לציר השיש הלבן, וכך נוצרות משיכה חזותית וזרימה בין האזורים השונים, המתארים את סיפור התקופה והקרבות על המצודה.
העקרונות שהנחו את התכנון
במהלך התכנון הוגדרו כמה נקודות מרכזיות שהמוזיאון צריך לכלול.
הן יצרו את התשתית התוכנית, ההיסטורית והחווייתית שעל פיה הוא נבנה.
01
תולדות בניין המשטרה
והנסיבות להקמתו בימי המנדט הבריטי
02
בעיות הביטחון בגליל
בעת המרד הערבי
03
אצבע הגליל בראשית
מלחמת העצמאות
04
ההכשרות המגויסות לפלמ"ח, הצגת עקרון העבודה והאימונים, תוך הבאת סיפורה של הכשרה אחת – הכשרת דפנה
05
הקרבות לכיבוש המצודה
במלחמת העצמאות
06
אזור הנצחה ל־28 חללי
שלושת הקרבות
07
אודיטוריום להקרנת סרט מרשים
המדמה את הקרב השני
08
שילוב מערכות
מולטימדיה איכותיות
09
מבואה שבה יקבלו המבקרים הסבר כללי על המקום
העושים במלאכה
מוזיאון הרעות הוקם בתכנון ובביצוע של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, ובשיתוף צוות רחב של אנשי תוכן, עיצוב, אדריכלות, הנדסה, מולטימדיה והפקה.
תכנון וביצוע
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
ועדת ההיגוי
יהודה דקל, אורי ניר, מנחם איצקוביץ, ד"ר נתן ארד, אהרון (אהרונצ׳יק) קופרמן, ד"ר מרדכי נאור, בועז דקל, עמרי שלמון, ארנון חפץ, אמנון לוין, נועה דקל גפן.
אוצר
ד"ר מרדכי נאור
עיצוב
יואב גרפיקה ותערוכות, יואב בן צור, יוסי גילה
אדריכל
אנטולי ברגמן
מנהל הפרויקט
ארנון חפץ
מנהל הקמת המוזיאון
אמנון לוין
פיקוח על
אהרן לויתן
מהנדס
דוד שורץ
פיקוח
חיים סגרון
מולטימדיה
נטע רוזנבלט
סרט הרעות
יובל אולמן, מיקי יוסף
יועצים ומבצעים
יועצים ותכנון
מיזוג — א.ס.
חשמל ומערכות — עמוס ברבש
כיבוי — יוסי פניני
אקוסטיקה — עדי אליהו ז״ל
בטיחות — חיים חיימוביץ
מבצעים
קבלן שלד, מיזוג, כיבוי – אחים סהרנג׳י
חשמל ומערכות – אורי דוד
פיתוח שטח – יעקב ברדוגו
מסגרות – ניב שולמן, "מסגריית חומה ומגדל”
נגרות – נגריית המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
נגרות אולם ההקרנה – דני גיווין